מה עושים אחרי אבחון אוטיזם?
לפני שאתם רצים לטיפול הבא, קראו את זה
אם קיבלתם לאחרונה אבחון אוטיזם עבור הילד שלכם, סביר להניח שאתם מנסים להבין מה הצעד הבא. לאורך השנים ליוויתי הורים רבים לילדים על הרצף ויש דבר אחד שאני רואה שוב ושוב בתחילת הדרך.
הורים רבים מתחילים מיד לחפש את המטפלים הטובים ביותר, שומעים המלצות על שיטות שונות, בודקים מסגרות, מתייעצים עם אנשי מקצוע ומנסים להבין מהו הדבר הנכון ביותר לעשות עכשיו.
באופן טבעי מתחיל גם מרדף אחרי כל מה שאפשר לעשות כדי לעזור לילד שלכם להתקדם כמה שיותר מהר ולממש את הפוטנציאל שלו. המרדף הזה מובן לגמרי. כולנו רוצים לעשות את הטוב ביותר עבור הילדים שלנו.
אבל לפני שמתחילים בחיפוש אחר הטיפול הבא, יש חמישה דברים משמעותיים שהייתי רוצה שכל הורה ייקח איתו כבר בתחילת הדרך.
אל תתנו לאבחון להפוך לתקרת הזכוכית של הילד שלכם
האבחון הוא חשוב. הוא עוזר לנו להבין טוב יותר את הקשיים של הילד ולבחור עבורו את המענים המתאימים. אבל הוא אינו נבואה.
הוא משקף את המקום שבו הילד שלכם נמצא היום, נכון לנקודת הזמן הזאת. הוא לא קובע לאן הוא עוד יוכל להגיע.
לאורך השנים פגשתי לא מעט ילדים שהפתיעו את כל מי שליווה אותם. הם הגיעו הרבה מעבר למה שנראה אפשרי בתחילת הדרך. לא כי קרה קסם אלא משום שהתפתחות של ילד אינה נקבעת רק לפי נקודת הפתיחה שלו.
היא מושפעת גם מהקרקע שעליה הוא גדל, מהקשרים המשמעותיים בחייו, מההזדמנויות שהוא מקבל ומהדרך שבה הסביבה לומדת להבין אותו ולתמוך בו.
כאשר הורים מרחיבים את נקודת המבט שלהם על היכולות של הילד ומפסיקים להגדיר מראש מה הוא יהיה מסוגל או לא יהיה מסוגל לעשות, משהו משתנה. הם מתחילים לראות יותר אפשרויות עבור הילד שלהם ומהמקום הזה נפתח עבורו מרחב חדש להתפתחות.
לכן אל תתנו לאף אבחון, להערכה מקצועית או לאמירה של אדם כזה או אחר להפוך לתקרת הזכוכית של הילד שלכם.
השאירו מקום לתקווה, להתפתחות וגם להפתעות שבדרך.
הכוח המשמעותי ביותר לקדם את הילד שלכם נמצא בידיים שלכם
לפני שאתם רצים לקבוע עוד טיפול, עוד חוג או עוד מענה אני רוצה לבקש מכם לעצור לרגע. לא כדי לוותר על טיפולים אלא כדי לוודא שבתוך כל הרעש שנוצר סביב האבחון לא תאבדו את שני הדברים החשובים ביותר: את הילד שלכם ואת הקשר שלכם איתו.
טיפולים יכולים להיות משמעותיים. הם יכולים לקדם, לתת כלים ולתרום להתפתחות של הילד שלכם אבל הם לעולם לא יוכלו להחליף את הכוח של מערכת היחסים שלכם איתו.
בסופו של דבר כל מה שילד לומד, מתפתח וצומח ממנו נשען על הקרקע שעליה הוא גדל. כמו שזרע זקוק לקרקע פורייה, יציבה ומזינה כדי לצמוח כך גם הילד שלכם זקוק לקרקע שתאפשר לו להתפתח. הקרקע הזאת היא אתם, ההורים שלו והאנשים המשמעותיים ביותר בחייו.
הקשר שהוא יבנה איתכם, תחושת הביטחון שתעניקו לו והדרך שבה תלמדו להבין אותו ולהגיב אליו בהתאם הם הבסיס שעליו נשענת ההתפתחות שלו בבית, בטיפולים ובכל מסגרת שיפגוש לאורך הדרך.
אף מטפל, מוכשר ככל שיהיה, לא נמצא עם הילד שלכם בבוקר, אחר הצהריים, בארוחת הערב, בזמן המשחק, במקלחת ולפני השינה. אף אחד לא מכיר אותו דרך אלפי הרגעים הקטנים שאתם חיים איתו בכל יום.
ודווקא בתוך הרגעים היומיומיים האלה, שנראים לפעמים קטנים ופשוטים, מסתתרות אינספור הזדמנויות להתפתחות.
מאחורי כל התנהגות יש סיפור
אחד השינויים המשמעותיים ביותר שהייתי רוצה שתיקחו איתכם כבר בתחילת הדרך הוא שינוי בדרך שבה אתם מסתכלים על ההתנהגות של הילד שלכם.
באופן טבעי כשאנחנו רואים התנהגות שמטרידה אותנו אנחנו מיד רוצים לשנות אותה, להפסיק אותה או ללמד את הילד להגיב אחרת. אבל לפני כל אלה יש שאלה אחת סופר משמעותית שכדאי ללמוד לשאול:
מה ההתנהגות הזאת מנסה לספר לי?
או במילים אחרות:
איזה קושי רגשי, צורך או מצוקה שעדיין לא קיבלו מענה עומדים מאחוריה?
הרי מאחורי כל התנהגות מסתתר רגש. תחשבו גם על עצמכם. כשאתם חסרי סבלנות, מתפרצים או מסתגרים ההתנהגות היא לא הסיפור. היא רק ביטוי למשהו עמוק יותר, לרגש שמסתתר מתחת.
גם אצל ילדים זה כך. כל עוד אנחנו מנסים לשנות את ההתנהגות בלי להבין מה עומד מאחוריה אנחנו מטפלים בסימפטום ולא בשורש וכך קשה מאוד לייצר שינוי עמוק, יציב ומשמעותי לאורך זמן.
לעומת זאת כשאנחנו מבינים מה באמת יוצר את ההתנהגות אנחנו יכולים לתת מענה מדויק לצורך שמסתתר מתחתיה. ושם מתחיל השינוי האמיתי, מבפנים כלפי חוץ.
השינוי הזה משפיע באופן טבעי על ההתנהגות אבל הוא לא נעצר שם. כשהילד מקבל את המענה שהוא באמת זקוק לו אנחנו עשויים לראות צמיחה גם בתחומים נוספים: בשפה, בתקשורת, בהתפתחות הרגשית, בקשרים החברתיים וביכולת להתמודד עם אתגרי היום־יום.
בתהליכי הליווי אני רואה שוב ושוב שכאשר הורים מתחילים להבין את הילד שלהם מעבר להתנהגות ולשנות את הדרך שבה הם מגיבים אליו ומתקשרים איתו, משהו משמעותי משתנה.
לא מפני שמצאנו טיפול קסם אלא מפני שהילד מקבל מהסביבה הקרובה אליו מענה מדויק יותר למה שהוא באמת צריך.
הדרך להבין את הילד שלכם מתחילה בלהבין איך הוא חווה את העולם
אם מאחורי כל התנהגות יש סיפור, כדי להבין אותו חשוב ללמוד כיצד הילד שלנו חווה את העולם.
ילדים רבים על הרצף רגישים מאוד לגירויים שבסביבה ולחוויות רגשיות. אבל הרגישות הזאת אינה נראית אותו הדבר אצל כולם. היא יכולה להופיע אצל כל ילד בצורה אחרת ובעוצמה שונה.
מה זה אומר בפועל?
אצל חלק מהילדים רעש שבקושי מפריע לנו יכול להיחוות כחזק מאוד ואצל אחרים דווקא תווית קטנה בחולצה יכולה להרגיש בלתי נסבלת. אפילו מסיבת יום הולדת, ארוחת חג או בילוי קצר בקניון עלולים להפוך למאתגרים עקב ריבוי הגירויים שבסביבה.
גם מבט חסר סבלנות, טון דיבור תקיף או אפילו קול בכי של ילד אחר יכולים להיחוות בעוצמה רבה ולעורר הצפה או התפרצות רגשית.
במילים אחרות, העולם שהילד שלכם חווה אינו העולם שאתם חווים.
לכן פעמים רבות הילד שלכם לא מגזים אלא פשוט חווה את העולם בעוצמה אחרת. ככל שהחוויה שלו עוצמתית ומציפה יותר כך גם התגובה שלו עלולה לבוא לידי ביטוי באופן קיצוני יותר.
אז למה זה קורה?
כשהמוח מוצף הוא עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות: הוא מנסה להגן על עצמו. לפעמים מנגנון ההגנה הזה יבוא לידי ביטוי בהימנעות ובהסתגרות ולפעמים דווקא בהתנגדות, בצורך עז בשליטה או בהתנהגות אגרסיבית.
לעיתים נראה גם התנהגויות שנראות לנו לא מובנות אך למעשה הן דרכו של הילד לווסת את עצמו ולהתמודד עם מה שהוא חווה.
חשוב להבין שהתגובות האלה אינן תגובות מודעות או מכוונות. הן מתרחשות משום שבאותו רגע הילד מתמודד עם עומס גדול יותר מכפי שהמוח שלו מסוגל להכיל.
ככל שנבין טוב יותר את הרגישות של הילד שלנו ואת האופן שבו הוא חווה את העולם כך נצליח לזהות מה מציף אותו ונוכל להגיב בדרך שמפחיתה את העומס, מגבירה את תחושת הביטחון ומאפשרת לו בהדרגה להתמודד טוב יותר עם המצבים שמאתגרים אותו.
היכולת להבין את הילד שלכם היא מיומנות שאפשר ללמוד
ואם כרגע אתם חושבים לעצמכם: "איך בכלל לומדים לזהות את הסיפור שמסתתר מתחת להתנהגות ולהבין מה הילד שלי חווה?" אתם לא לבד.
רוב ההורים לא יודעים לעשות את זה בתחילת הדרך וזה טבעי. אף אחד לא נולד עם היכולת להבין מה הילד שלו מנסה לספר דרך ההתנהגות שלו.
זו דרך הסתכלות שאפשר ללמוד, לתרגל ולפתח ובעיניי זו אחת המתנות הגדולות ביותר שהורה יכול לתת לילד שלו.
היא עוזרת להורים לראות את מה שפעם היה נסתר מעיניהם: להבין את הילד מבפנים, לזהות מה מחזק אותו ומה מציף אותו, להבין מה עומד מאחורי הקושי ומה הוא באמת צריך מהם כדי לצמוח.
לסיום: אתם הקרקע שממנה הילד שלכם צומח
האבחון הוא תחילתה של הדרך אבל מי שיעצב את הדרך הזאת יותר מכל אבחון, טיפול או מסגרת הוא הקשר שהילד שלכם יבנה איתכם לאורך השנים.
יום אחר יום וברגעים הקטנים שמרכיבים את החיים.
כי בסופו של דבר אתם לא רק מלווים את ההתפתחות של הילד שלכם. אתם הקרקע שממנה הוא צומח.
אם המאמר הזה דיבר אליכם ויש לכם שאלות, התלבטויות או שאתם מרגישים שאתם זקוקים להכוונה, אתם מוזמנים לפנות אליי.
אשמח לשוחח איתכם ולעזור 😊
שרון ורסנו
מנחת הורים בגישה היקשרותית־התפתחותית
